בקצרה: תכשיט בציפוי זהב רגיל מחזיק שכבה דקה של מיקרון או שניים, ולכן הוא מתקלף אחרי חודשים. גולד פילד וורמיי מחזיקים שנים. קראו את הסימון, הורידו את התכשיט במקלחת ובים, וריססו בושם לפני שאתם עונדים אותו.
רוב האנשים חושבים שתכשיט שהשחיר או האדים פשוט היה זול. זה נכון רק בחלקו. הבעיה היא כמעט תמיד עובי שכבת הזהב, ואת הנתון הזה אפשר לבדוק עוד לפני הקנייה, בלי להבין כלום בצורפות.
קראו גם: לתת לשיער להתייבש לבד נשמע בריא יותר, אבל הפן הנכון פוגע בו פחות · החלפתם קרם בגלל הפצעונים? כנראה שהמברשת אשמה · הבגדים שלכם לא נשחקו מהאיכות, הם נשחקו בתוך המכונה
שרשרת ב-60 שקל ושרשרת ב-400 שקל יכולות להיראות זהות על המדף. אחרי חצי שנה של ענידה יומיומית, ההבדל צועק.
ארבעה סוגי "זהב" ששווים מחיר שונה לגמרי
המילה "זהב" על תווית יכולה לתאר ארבעה מוצרים שונים. בתכשיט מצופה זהב שכבה דקה מאוד של זהב מונחת באלקטרוליזה על מתכת זולה כמו פליז או נחושת. בציפוי "פלאש" השכבה דקה עוד יותר, ולפעמים נעלמת אחרי כמה שבועות.
גולד פילד הוא סיפור אחר. שכבת זהב עבה מולחמת בלחץ וחום על ליבת מתכת, ולפי התקן האמריקאי היא צריכה להוות לפחות 5% ממשקל התכשיט. בפועל מדובר בשכבה עבה פי עשרות ממה שיש בציפוי רגיל.
ורמיי הוא כסף 925 עם ציפוי זהב עבה יחסית, ולפי ההגדרה האמריקאית לפחות 2.5 מיקרון של זהב 10 קראט ומעלה. וזהב מלא הוא סגסוגת שבה הזהב נמצא לכל עומק התכשיט.
איך קוראים את הסימון הקטן על הסוגר
הסוגר או התגית הקטנה ליד הסוגר מספרים את רוב הסיפור. חפשו את הסימנים האלה:
- GF או 1/20 14K: גולד פילד. המספר הראשון מציין את חלק הזהב מתוך המשקל.
- GP, GEP או HGE: מצופה זהב. HGE מסמן ציפוי עבה מעט יותר, בלי תקן מחייב.
- 925 עם גוון זהוב: כנראה ורמיי. שאלו את המוכר מה עובי הציפוי במיקרונים.
- 585 או 14K לבד: זהב 14 קראט מלא. 750 מסמן 18 קראט.
- אין סימון בכלל: הניחו שמדובר בציפוי דק על מתכת לא ידועה.
מה מוריד את הזהב מהר יותר מהזמן
חיכוך הוא האויב הגלוי. טבעת שפוגשת הגה, מקלדת ועגלת סופר כל יום תאבד את הציפוי בכף היד הרבה לפני שהוא ייגמר בגב שלה.
כימיקלים פועלים בשקט. כלור בבריכה, מים מלוחים, ג'ל חיטוי ואלכוהול שבבושם תוקפים את השכבה הדקה ואת המתכת שמתחתיה. גם זיעה חומצית תעשה את שלה. גם קרמים שמנים שנכנסים לחריצים של התכשיט אחרי שגרת טיפוח הגוף של הבוקר מאיצים את הבלאי.
הסדר הנכון פשוט: קרם, בושם, ייבוש של כמה דקות, ורק אז תכשיט. בערב מורידים אותו לפני המקלחת.
הירוק על האצבע הוא לא אלרגיה לזהב
פס ירוק או שחור על העור מגיע כמעט תמיד מהנחושת שבפליז, ברגע שהציפוי נשחק והמתכת נוגעת בעור. גירוד ואדמומיות הם סימן אחר: אלרגיה לניקל, אחת מאלרגיות המגע הנפוצות. מי שמגיב כך צריך לחפש ורמיי, גולד פילד או זהב מלא, ולא פשוט "ציפוי עבה יותר".
ומי שבונה ארון של פריטים שנלבשים שוב ושוב יחשב גם את התכשיטים לפי מחיר לענידה. שרשרת גולד פילד ב-350 שקל שנענדת שלוש שנים זולה יותר משש שרשראות מצופות ב-60 שקל.
לתכונות הכימיות של המתכת עצמה, כולל השוואת קראטים, יש סקירה מסודרת בערך זהב בוויקיפדיה.
מה עושים עם תכשיט מצופה שכבר קיים
אל תשפשפו אותו במשחת שיניים או בסודה לשתייה. זה מוריד עוד שכבה. נגבו במטלית מיקרופייבר יבשה אחרי כל ענידה, ושמרו כל תכשיט בשקית אטומה נפרדת כדי שהשרשראות לא ישרטו זו את זו.
תכשיט מצופה שהתקלף אפשר לצפות מחדש אצל צורף, בדרך כלל ב-80 עד 200 שקל לפריט קטן. לפני שאתם משלמים, שאלו כמה מיקרונים הוא מתכוון להניח. פחות מ-1 מיקרון יחזיר אתכם לאותה נקודה בעוד כמה חודשים.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- לתת לשיער להתייבש לבד נשמע בריא יותר, אבל הפן הנכון פוגע בו פחות
- החלפתם קרם בגלל הפצעונים? כנראה שהמברשת אשמה
- הבגדים שלכם לא נשחקו מהאיכות, הם נשחקו בתוך המכונה
- הבושם נעלם אחרי שעתיים? כנראה ריססתם אותו במקום הלא נכון
- השיער לא מתרגל לשמפו: מה באמת קורה בין חפיפה לחפיפה
- המקלחת החמה הנעימה הזאת היא הסיבה שהעור שלכם יבש